פסק-דין בתיק ת"א 2194-07

רקע :

1.         ענייננו בתביעה כספית לתשלום סך של 185,000 ש"ח בגין נזקים אשר נגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מגביית עמלות על ידי הנתבע ללא הסכמתו, גבייה של סכומי עתק בגין חריגה מהאשראי, ואי זיכוי חשבונו בגין 8 שיקים עתידיים שהפקיד.

2.         התובע, מנהל עסק מכירת רהיטים בשם "רהיטי אלארז" (להלן: " העסק").

            הנתבע, הינו תאגיד בנקאי הפועל בישראל על פי חוק בנקאות (רישוי), תשמ"א - 1981,         ובין יתר סניפיו, סניף פאולוס השישי בנצרת, אשר בו מתנהל חשבונו של התובע (להלן:  " הבנק").         

3.         ביום 28.2.96 פתח הבנק לתובע חשבון עו"ש, שמספרו ****** (להלן: " החשבון"), ולצורך כך חתם התובע על תנאי ניהול החשבון, שהיוו את הסכם המסגרת שבין הבנק לבינו, בכל הנוגע לניהול חשבונו ( נ/4).

4.         התובע הסמיך, על פי יפוי כח, את בניו, מר ראוף מחרום (להלן: "ראוף"), ומר מערוף מחרום (להלן: "מערוף"), לבצע פעולות שונות בשמו בחשבון, לרבות חתימה על טופסי הפקדת שיקים דחויים, טפסים למשיכת שיקים וטפסים לביצוע             פעולות ניכיון שיקים (נספח א' לתצהיר התובע).

5.         התובע, או בניו מטעמו, נהגו להפקיד, מעת לעת, בחשבון שיקים דחויים שנמסרו להם במהלך פעילותו         העסקית, וכן  לבצע ניכיון שיקים דחויים.

6.         ביום 5.03.07, הגיש התובע את התביעה דנן נגד הבנק להשבת כספים שנגבו ממנו, לטענתו ביתר, כתוצאה מניהול שגוי ומטעה של החשבון.

התביעה :

7.         על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 2003 הבחין התובע, כי החשבון מתנהל בצורה לא מסודרת ובאופן לא יעיל.  לטענתו, גילה כי נגבות ממנו עמלות רבות בניגוד להסכמתו וללא ידיעתו,  וכי הבנק אינו מפחית את סכומי העמלות שגבה ממנו, מהריבית הרבעונית ששילם. בנוסף, נעלמו 8 שיקים עתידיים על סך של 2,500 ש"ח כל אחד, אותם הפקיד בחשבון (להלן: " השיקים מושא התביעה" או " השיקים"), והחשבון לא זוכה תמורתם. כתוצאה, ולמרות שהפקיד כספים ושיקים,  גדלה יתרת החובה בחשבון, ובגין החריגה ממסגרת האשראי, גבה ממנו הבנק סכומי עתק.

8.         לטענת התובע, לנוכח האמור, העביר בשנת 2007 למומחה מטעמו, סלימאן עלי סלמאן (להלן: " המומחה"), את דפי החשבון לתקופה שמיום 28.11.96 (מועד פתיחת החשבון) ועד יום 7.9.06 (להלן: " התקופה הנבדקת"). לאחר בדיקה, הגיע המומחה למסקנה, כי נגבו מהחשבון ריבית ועמלות מופרזות ובלתי חוקיות, ובנוסף, מאחר והחשבון לא זוכה בסכום השיקים מושא התביעה, היתה יתרת החובה בחשבון בסך של 170,795 ש"ח נכון ליום 6.09.06, כאשר החשבון היה אמור להיות ביתרת זכות בסך של 4,924 ש"ח.

9.         עוד נטען, כי הבנק נהג במשך השנים בניגוד לדין, הטעה את התובע והציג בפניו, ביודעין, מצג שווא לפיו החשבון מנוהל באופן תקין וסדיר, הריביות והעמלות נגבות כדין, והחשבון מזוכה בכל השיקים הדחויים שהפקיד. הבנק ניצל את מצוקתו, חולשתו השכלית וחוסר ניסיונו של התובע, חייב אותו לקבל הלוואה בתנאים מחפירים, ולפתוח תוכניות חסכון נושאות תשואה נמוכה, שהמימון שלהן מקורו בחשבון, שהיה בחריגה  ממסגרת האשראי. בכך, גרם הבנק להגדלת חיובי הריבית בחשבון. עוד נטען, להתניית שירות בשירות.

10.       לכתב התביעה צורפה חוות דעת המומחה סלימאן, שהתייחס לשתיים מתוך שלל טענות התובע: האחת, כי לא נאמר לתובע או למי מטעמו, כי הבנק אינו מתייחס לסכומי העמלות, כאל ריבית, וכי אינו מפחית סכומי העמלות, מסכום הריבית הרבעונית בה חוייב החשבון, למרות  היותם  "ריבית" על פי חוק הריבית; השניה, כי החשבון לא זוכה בסך של 20,000 ש"ח, בעבור השיקים מושא התביעה, כדלקמן:

מס' שיק           תאריך פירעון   סכום השיק    

            5114952            5.1.99               2,500 ש"ח                                                           

5114953            8.1.99               2,500 ש"ח

5114954            10.1.99             2,500 ש"ח

5114955            17.1.99             2,500 ש"ח

5114956            21.1.99             2,500 ש"ח